ניקיטה מלינין: “אנחנו מכירים זה את זה מאוד”

צילום: ארכיון המשפחה

… עם נטשה אנחנו יחד 15 שנה. הם נולדו באותו בית-חולים ליולדות, הלכו לגן אחד, חיו מעבר לכביש. החיים התנגשו כל הזמן, אבל לא ראינו זה את זה. עד שחבר הביא אותי לבית שלו. אחר כך לא נפרדתי מנתשה. יש לי אשה נהדרת, תעזור לי בכל דבר, בבית, הכול אצלה. אדם אדיב, מתפייס עם החסרונות שלי. העיקרי הוא עצלות. בהנאה אני עושה רק מה שאני אוהב. ואני משליך חצי. כאן 64 מסלולים לא גמור. אבל עכשיו אני אסיים את הסטודיו במדינה שלי, לכבות את הטלפון ולהמשיך לעבוד על חומר מוסיקלי חדש.

… לפני כן, אשתי ואני אפילו לא חשבנו על ילדים. ואחרי שלושים, הזמן התחיל לרוץ איכשהו. אתה מבין, אתה לא יכול לדחות את זה. אמא רוצה זמן נכד, חלומות של חמות, כותב אבא. הגיע הזמן שאטפל בכל. ביליתי עשרה ימים על הר אתוס. ביקשתי מאמא של אלוהים ללדת תינוקות עם נטשה. אני מקווה שזה יקרה. ואני אנסה להיות אבא טוב.

ילד לא צריך הרבה, רק תשומת לב ואהבה. אל תצעק עליו: “אתה טיפש, שום דבר טוב לא יבוא ממך”. לפחות, בשבילי שיטה זו לא פעלה. ואל תשבח חשוב, רק אהבה. ואם אתה לא יכול לאהוב, אז לפחות לא לשקר, לא לחייך ולהעמיד פנים, כי כל הילדים מרגישים. ומהשקר הזה רק להם זה רע.

כן, אנשים עושים טעויות בחיים. בלעדיהם לא תחיו. העיקר לא לחייב אותם עוד יותר. נסה לתקן משהו בזמן. זה כל כך קל לקחת את זה ולהפוך את הכל. אני לא מחזיק אף אחד נגד אף אחד. אני מאחלת לאמה כל טוב. ואבי ישמח להיפגש. דיברנו כל כך מעט, שאנחנו מכירים זה את זה מאוד. יש צורך לצאת איכשהו יחד באמבטיה …

About

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

83 − = 78