חוגגים שובבים עליזים: 10 סיפורים על אהבתו של יסנין

גליה הנאמנה

סרגיי יסנין ונשותיו האהובות
גלינה ארטוברובנה בניסלבסקאיה
צילום: מוזיאון ש. יסנין

אולי, זו אהבה של המשורר יכול להיקרא טרגי. רק זה חל על גלינה בניסלבסקאיה. ברונטית דקה עם עיניים ירוקות כל חייה היתה אחרת עבור יסנין. מסור, אכפתי, מוכן לכל דבר … אבל רק ידיד, לא אשה מבוקשת. הם היו קרובים. כשחזרה בכל פעם לחדרה בדירה קהילתית, ידע סרגיי שהוא מחכה לאהוב ומוכן להבין ולסלוח על כל גלינה.

הוא לא הסתיר שהוא לא אהב אותה, סיפר על הרפתקאותיו, והיא חיכתה לו כשהתעוררה בו ההרגשה הבהירה והכרחית הזאת. תקווה לאושר הופיעה כשיסנין חזר ממסע לחו”ל והחליט לפרוץ עם איזדורה. הוא כתב מברק לאשתו שהוא התאהב באחר, בהתייחסו לגלינה, שאותה החל אפילו לקרוא לאישה אזרחית, אך לא לזמן רב. עד מהרה השתלט המשורר על רגשות חדשים.

בשנת 1925 הסתיימה חייו של יסנין, ואחריה נחתכו חיי בניסלבסקאיה. ראשית, גלינה הלכה לבית-חולים פסיכיאטרי, ואז, כמעט שנה לאחר מותה של סריוז’ה האהובה, היא התאבדה בקברו של המשורר. בפתק ההתאבדות היה קו “… בקבר הזה בשבילי כל היקרים ביותר”. היא נקברה בסמוך, והכיתוב “גליה נאמנה” הונצח על המצבה.

About

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

6 + 4 =