יסמין: “הלידה היא ההופעה הלא נכונה לגברים”

– האם כבר קנית את כל מה שאתה צריך עבור הילד שלך?
יסמין

– הרבה שרידים של מרגריטה: עריסה, עריסה, שולחן שינוי, שידה, נדנדה נדנדה, טרקלינים כיסאות, רכיבה בבית הספר, כמה צעצועים להתפתחות מוקדמת. הכל במצב מושלם, אז למה לשנות אותם? כל הדברים האלה לאחסן את האנרגיה של אחותה, ועכשיו היא תעבור ילד חדש. בזה יש משהו. אגב, את כל העריסה, המחוברת בין מיטת ההורה למיטת תינוק ומתנדנד כמו מטוטלת. ובתוכה גברה כבר שלוש: מרגריטה, בת אחותי ובתו של ידיד קרוב. אגב, שני האחרונים הם חוה. עכשיו עוד אדם אחד ישן בו. אבל הטיולון, למרבה הצער, לא השתמר, ואני עדיין לא קניתי חדש. היום, יש בחירה כל כך גדולה כי העיניים שלהם נגמר. נראה שאני יודע בדיוק מה אני רוצה, אבל נראה: יש משהו חסר אחד, משהו אחר הוא לא כמו. אני אם בררן, ואני גם מודה שהחיפוש עצמו מעניק הנאה. לפני הלידה הוא עדיין כמה שבועות, אז אני למתוח את העונג, לא רוצה למהר לקנות. באופן כללי, אני נהנה מהמצב הנוכחי שלי. אני לא יודעת אם אי פעם אהיה בהיריון. אני לא מתכחשת, כמובן, איך אלוהים יגיד, אבל באופן עקרוני, אני לא מתכנן יותר ילדים. תמיד חלמה על שלושה, כעיקרון, ומתפתחת. ובעלה של אילן, כשנפגשו לראשונה, אמר שהוא רוצה בן ולא אף אחד אחר. “ובכן, החלומות הם חלומות, והחיים עצמם יהיה להיפטר”, – חשבתי אז לעצמי. עכשיו הבעל על השאלה, הוא רוצה את הילדים עדיין, עונה: “לא, שני בשבילי – האפשרות האידיאלית.” להורים יש גם שני: הוא והאחות הבכירה. ובמשפחתי רק אני ואחי.

צילום: סרגיי בירקה
– יסמין, לחשוף את הסוד למי אתה מחכה: ילד או ילדה.
יסמין

“אני רוצה להשאיר את זה בסוד.” אף אחד במשפחה עדיין לא מכיר את המין של הילד. זו הפתעה קודם כל עבור הבעל. כשהיתה בהיריון עם מרגריטה, אילן הלך איתי לאולטרסאונד, באחד מהם אמר הרופא: “חכה לנערה”. כך שלל ממני את ההזדמנות להשאיר את זה בסוד. עכשיו גם בעלי הלך איתי באולטראסאונד, אבל הזהרתי את הרופא, שאלתי על הרצפה שלא לדווח על שום דבר. וכל הזמן הזה השטה את ראשה של אילנה בהתמדה, אמרה דבר זה או אחר. כתוצאה מכך החליט שלא לשאול שאלות מיותרות. רק מחכה.

“האם הבעל יילך ללידה?”
יסמין

– אני חושב שהסקרמנט של לידת ילד אינו מראה לגברים. יכול ועצבים לא יכול לסבול (מחייך). אנחנו, נשים, מאמינים שגברים כל כך חזקים, כולם יכולים לעמוד בזה. זה כל כך, כמובן, אבל הלידה היא טראומטית מדי עבורם, כפי שזה נראה לי. אז איתי במחלקה אין צורך, טוב יותר, מאחורי הקיר, כמו בפעם הקודמת, אני מרגישה הרבה יותר רגועה.

– הריון היה קל?
יסמין

– בהתחלה חוויתי את כל התענוגות של רעילות: חולשה איומה, כאבי ראש, וכיצד השתנו העדפות הטעם … ביום ובלילה חלמתי על כרוב כבוש ומלפפונים. אני לא צוחק! כל כך מוזר, עם ילדים קודמים שום דבר כזה לא מרגיש. עם מרגריטה בכלל, עד החודש השמיני על עקב, רקדו, שרו. ואז יש הבדלים כאלה! כמו שאמר הרופא שלי, אין שתי הריונות זהים. הרגעתי את עצמי במחשבה שזה חייב להיות מנוסה. ובחודש החמישי הכל היה נורמלי.

“האם בעלך נפטר מתנודות מצב הרוח שלך?”
יסמין

– לו ועד עצם היום הזה, זה קורה, מקבל. לפעמים, אני מודה, אני שובר את המקל. אבל תמיד אני מתנצל על כך שלא יכולתי לרסן את עצמי, אני מסביר את הפעולות שלי עם גל של הורמונים, אני מבקש להיות סבלני למען הילדים שלנו (צוחק). אילן כבר התרגל אליו, והוא מחזיק בו היטב, ועל כך הוא אסיר תודה.

About

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

30 + = 39